ליבשיץ נ' מעוף משאבי אנוש (מקבוצת מעוף) בע"מ ואח'

החלטה

הצעה

התובע נפצע בתאונת עבודה בהיותו כבן 53 שנים, בתאריך 10.6.04.

תוצאות התאונה, מבחינה רפואית, הן כוויות בגופו ובפניו, כוויות שגרמו לתובע כאב וסבל במשך התקופה בה נזקק לטיפולים רפואיים. בנוסף, גרמו כוויות אלו לצלקות מכערות בגופו של התובע.

המל"ל קבע, כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 10%, לפי סעיף 75 (1) ב' החל מיום 1.6.2010, ואיל ד"ר קליגמן, מומחה מטעם התובע, קבע, כי הנכות היא בשיעור של 15%, בהתאם לסעיף 75 (1) ב' ו-ג'.

המל"ל קבע תקופת אי-כושר עד ליום 31.8.04. כך גם קבע המומחה מטעם הנתבעת.

הצדדים הגישו תחשיבי נזק.

התובע סבור, כי הפיצוי המגיע לו הוא בסך 361,000 ₪, ואילו הנתבעת סבורה, כי הפיצוי המגיע הוא בסך 24,000 ₪.

הנתבעות, בהקדמתן לתחשיב הנזק הביעו ספק רב באם אכן לפניו של התובע לסיום ריאלי והגיוני של תיק זה, אך הגישו תחשיביהן מפאת כבודו של בית המשפט.. הנתבעות אינן מכירות בעובדות, כפי שהועלו בכתב התביעה. לדעת הנתבעות, ניכרת הגזמה בעובדות הנטענות ע"י התובע הן בכתב התביעה והן בתחשיב הנזק.

עם זאת, כאשר קוראים את תחשיב הנזק אותו הגיש ב"כ הנתבעות, מתעורר הספק הנ"ל, גם באשר לאן מועדות פניהן של הנתבעות.

התובע נכווה כוויות מדרגה שלישית בחלקים שונים בגופו ובפניו, ונותרו לו צלקות מכערות.

אין צורך לציין, כי צלקות מכערות גופו של אדם ופוגעות בשלמות גופו, ואולי גם בנפשו. אין להקל ראש בכך גם אם מדובר בגבר ולא באישה, וגם אם מדובר בצלקות באזורים כמו עורף ורגליים. כמו כן, גם אם חזר התובע לעבודה כעבור חודשיים, עבודה שממנה פוטר מיד לאחר שובו לעבודה, העובדה שהנתבעות הציעו סכום פיצוי הנמוך משמעותית מהסכום הקבוע בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מצביעה על הספק המתעורר בכוונת הנתבעות לסיים את התיק באופן הגיוני וריאלי, כוונה אותה ייחסו לתובע.

מכל מקום, מפאת כבודם של בעלי הדין ובאי כוחם תינתן הצעה.

סבורני, כי נכון יהיה להציע סך של 100,000 ₪, בהתחשב בשיקולים הבאים:

לעניין כאב וסבל:

לתובע נכות של 10% על פי קביעת המל"ל בגין הצלקות, ויש להביא בחשבון פיצוי כפול בערך מהקבוע בפלת"ד.

לעניין הפסד השתכרות וכושר השתכרות, התובע חזר לעבוד כעבור חודשיים, אך על פי תלושי השכר שהציגו הנתבעות, שכרו ירד. לא הוכח מהו שכרו היום, וההנחה כי בקירוב לשכרו בזמן התאונה. עם זאת, ככל הנראה, הצלקות אינן גורמות לבעיה רצינית בתפקוד.

בגין הפסד השתכרות בעבר (אי-כושר מלא) – סך של 15,250 ₪. לכך יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

התקופה שלאחר מכן, לפי הנכויות הזמניות שנקבעו לתובע ולפי חישוב ההפרש בין ההשתכרות אצל הנתבעות לבין ההשתכרות במקום החדש, כפי שעולה תלושי השכר, כפי שצורפו על ידי הנתבעות, התובע נזקק לעזרת צד ג' בתקופה שלאחר התאונה. איני סבורה, בשלב זה, כי יש צורך בפיצוי בגין עזרת צד ג' בעתיד.

הוצאות התובע אמורות להיות מכוסות ע"י המל"ל.